Vayedaber

נִיתְנֵי. וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ מוּתָּר. עַד כְּדוֹן בִּגְדוֹלִים. בִּקְטַנִּים. נִיתְנֵי עִם רַבְּהוֹן. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָיָה רַבּוֹ יִשְׂרָאֵל. הָיָה רַבּוֹ גּוֹי. רִבִּי טֶבֶלָא זְבִין עַבְדֵּיהּ וּמַתְנֵי עִם רַבְּהוֹן. רִבִּי יִצְחָק דַּהֲבָן הֲווֹן לֵיהּ עַבְדֵּיהּ עָֽרְקִין לִבְנוֹתְהוֹן. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי וְהוֹרֵי לֵיהּ. אוֹנִי אָסוּר. אַנְטִרִיס שָׁרֵי. אפָּרָכוֹרֵים צְרִיכָה. אַמְתֵּיהּ דְּרִבִּי אַבָּא בַּר אָדָא עָֽרְקַת לְקִלִּיסִייָא. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא וְהוֹרֵי לֵיהּ כְרִבִּי אִימִּי. אוֹנִי אָסוּר. אַנְטִרִיס שָׁרֵי. אפָּרָכוֹרֵים צְרִיכָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שאל לר' אימי. אם מותר למכרן ולאחר זמן כשתשיג ידו להחזירן:

ניתני ואם התנה עמו מותר. אמתני' פריך המוכר עבדו לח''ל יצא לחירות וניתני אם התנה עם העבד מתחילה שאינו מוכרו אלא לזמן מה מותר ואמאי קתני יצא לגמרי לחירות ומשני ע''כ בגדולים שמא בקטנים יכול להתנות בתמיה ולא פלוג רבנן:

ניתני עם רבהון. ואמאי בקטנים לא הא יכול להתנות עם רבהון. ומשני ע''כ ברבהון ישראל שמא בעכו''ם הא אין תנאי כלום ולא פלוג רבנן:

ומתני עם רבהון. לכשירצה להחזיר מעותיו לזה הזמן יחזיר לו העבד:

ר' יצחק דהבן. משם מקום דהבן:

ערקין לבנותיהן. ערקו להכפרי':

אוני אסור. שער מכירה ליקח עליהן אסור:

אנטריס. כתב לזכרון שרי:

אפרכורים. מקומות הקרובות לעיר. בפ''ט דשביעית מבית חורין ועד ים מדינה אחת פראכורין:

צריכה. מיבעיא לן דאפשר במקומות הקרובים לעיר לא גזרו:

לקליסיא. שם מקום הקרוב:

הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ לַגּוֹיִם כול'. לְגוֹי אֲפִילוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִי מְשַׁחְרְרוֹ. רַבּוֹ רִאשׁוֹן נוֹתֵן דָּמָיו וְהַשֵּׁינִי מְשַׁחְרְרוֹ. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ אֲפִילוּ יִשְׂרָאֵל. נֵימַר. אִם יָדַע רַבּוֹ הַשֵּׁנִי שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין אֶת דָּמָיו. 24b וְאִם לָאו הָרִאשׁוֹן נוֹתֵן דָּמָיו וְהַשֵּׁנִי מְשַׁחְרְרוֹ. אֲנִי פְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי מוֹכֵר אֶת עַבְדִּי פְלוֹנִי אַנְטִיוֹכֶי. יָצָא לְחֵירוּת. מִשֶּׁהוּא בְלוֹד לֹא יָצָא לְחֵירוּת. תַּנֵּי. יוֹצֵא עֶבֶד עִם רַבּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. לְפִיכָךְ אִם מְכָרוֹ לְשָׁם מָכוּר. בָּא מֲחוּצָה לָאָרֶץ עַל מְנָת לַחֲזוֹר כּוֹפִין אוֹתוֹ לְמָחָר לַחֲזוֹר. עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַחֲזוֹר אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲזוֹר. בָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ רַשַׁאי לְהַחֲזִירוֹ. בָּרַח מֵאֶרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ. רִבִּי יֹאשִׁיָּה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה רֹבָא אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי מָרִינוֹס בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֹא פְלִיגִין. מָאן דְּאָמַר מוּתָּר. בְּלָמוּד לִבְרוֹחַ לְשָׁם. וּמָאן דְּאָמַר אָסוּר. בְּשֶׁאֵינוֹ לָמוּד לִבְרוֹחַ לְשָׁם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא פְלִיגִין. מָאן דְּאָמַר מוּתָּר. בְּיָכוֹל לַהֲבִיאוֹ מִשָּׁם. וּמָאן דְּאָמַר אָסוּר. בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲבִיאוֹ מִשָּׁם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בשאינו למוד לברוח לשם. אסור להחזירו דיצא לחירות:

רבי יוסי. מפרש דלא פליגי אלא אם עדיין הוא בח''ל ומ''ד מותר בשיכול להביאו משם ולא יצא מרשותו שלא נתייאש ממנו:

ומ''ד אסור בשאינו יכול להביאו משם. ואסור דקאמר שאפילו מצאה ידו אח''כ להביאו אסור להחזירו הואיל ומתחילה יוצא מרשותו:

מותר. להחזירו:

בלמוד לברוח לשם. והילכך קנסינן ליה לעבד ומחזירו ולא יצא לחירות:

גמ' לעכו''ם. אם מכרו לעכו''ם אפי' בארץ ישראל קונסין אותו לפי שהפקיעו מן המצות:

מי משחררו. דקתני יצא ב''ח:

רבו ראשון. נותן דמיו ורבו השני העכו''ם מניחו לחירות:

ובחוצה לארץ אפילו מכרו לישראל. לשון שאילה הוא דבח''ל אפילו מכרו לישראל יצא בן חורין ואם נמי לרבו ראשון קונסין אותו:

אני פלוני בן פלוני. אם מכר העבד וכתב בשטר מכרתי לפלוני אנטיוכי דמשמע שהוא דר באנטיוכי והיא ח''ל יצא לחירות:

משהוא בלוד. אבל אם כתוב לאנטיוכי שהוא בלוד משמע שנולד מאנטיוכי ועכשיו הוא בלוד לא יצא לחירות דאפשר לא לקחו על מנת להוליכו לאנטיוכי:

יוצא עבד עם רבו. כלומר לדעת דהא אין כופין עבדים להוציאן לח''ל כדתנן שלהי כתובות הכל מעלין לא''י ואין הכל מוציאין כו':

מכור. ואינו יוצא לחירות וכגון שמתחלה לא היה דעת רבו על מנת לחזור לא''י והילכך איבד את זכותו:

ה''ג בתוספתא דע''ז עבד שיצא עם רבו על מנת לחזור כופין אותו לחזור על מנת שלא לחזור כופין אותו שלא לחזור בא מחוצה לארץ על מנת לחזור אין כופין אותו לחזור שלא לחזור כופין אותו שלא לחזור. והנכון דגרסינן ברישא ע''מ שלא לחזור אין כופין אותו שלא לחזור וכן צריך לגרוס הכא:

ברח. העבד מח''ל רשאי להחזירו מאחר שהיה מתחילה שם מותר:

ברח מארץ לח''ל. ואח''כ בא לארץ:

נימר אם ידע רבו השני. שמא''י הוא ולקחו קונסין לשניהן והלוקח מפסיד החצי ואם לאו הראשון מחזיר לו את דמיו והשני כותב לו שטר שחרור. ובבבלי דף מ''ה מסיק דללוקח לחודיה קנסינן דמסתברא היכא דאיכא איסור' התם קנסינן:

אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר מִדְּמֵיהֶן מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשְּׁבוּיִין. דְּלָא יְהַוּוֹן קְטָרִינוֹן. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִין מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דלא יהוון קטרינון. שלא יהו מצערין השבוים שנשארו לקשרן ולשום בסד רגלם שלא יברחו ודוקא דאיכא אחרים שבוים כדפרישית במתני':

תַּנֵּי. גּוֹי מוֹכֵר סְפָרִים תְּפִילִין וּמְזוּזוֹת אָסוּר לִיקַּח מִמֶּנּוּ. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְגוֹי אֶחָד בְּצַיְדָּן שֶׁהָיָה מוֹכֵר תְּפִילִין וּמְזוּזוֹת. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. מוּתָּר לִיקַּח מִמֶּנּוּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נָתָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲמָא בַּר חֲנִינָה. בְּגוֹי שֶׁחָזַר לְסוּרוֹ הֲוָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אסור ליקח ממנו. דבעינן כתיבה לשמן:

בעכו''ם שחזר לסורו הוה. שנתגייר וחזר לסורו ויודע דבעי לשמן וכגון שחזר לסורו מחמת יראה שלא יהרגוהו העכו''ם דאל''כ כ''ש הוי ליה מין כדאמר בבבלי שם:

הלכה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית כול'. תַּנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ. הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בָּנִים. וְאָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאִשְׁתִּי יוֹלֶדֶת אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָֽרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וְהַוְולָד מַמְזֵר. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָֽרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגֵרְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי כַּמָּה נָשִׁים נְשׂוּאִין אַייְלוֹנִיּוֹת וְעַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן נַחַת רוּחַ מֵהֶן מְקַייְמִין אוֹתָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' ותני כו'. כדפרישית במתני':

גמ' תני כו'. כדפרישית במתניתין:

תדע לך. טעמא דרבנן מפרש שבודאי באמת היה רוצה לגרשה שהרי כמה נשים יש שהן איילוניות ומקיימין אותן שלפעמים מוצא קורת רוח מהן וליכא למיחש שיאמר כו':

משנה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם אַייְלוֹנִית רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יַחֲזִיר וַחֲכָמִים אוֹמרִים יַחֲזִיר. נִישֵּׂאת לְאַחֵר וְהָיוּ לָהּ בָנִים מִמֶּנּוּ וְהִיא תוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לָהּ שְׁתִיקוּתֵיךְ יָפָה מִדִּיבָּרֵיךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואמר ר' יוסי בר' יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה:

מפני תיקון העולם. כלומר טעמא מאי אמרו חכמים המגרש אשתו משום נדר לא יחזירנה מפני תיקון העולם דחיישינן לקלקולא והא לא שייך אלא משום נדר דידה אבל כשנדר הוא שאין כאן משום תיקון העולם התירו לחזור והלכה כרבי יוסי:

מתני' רבי יהודה אומר לא יחזיר. בבבלי מפרש אע''ג דלעיל לא חייש ר''י לקילקולא התם משום דקסבר כר''א דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין בצריך חקירת חכם ובשאינו צריך חקירת חכם סבר לה כרבי מאיר שאין יכול לומר אלו הייתי יודע כו' שהיה לו להפר אבל הכא חייש לקילקולא שמא תנשא לאחר ויאמר אלו הייתי יודע שהוא כן אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשך ולפיכך אמרו חכמים לא יחזיר ואף הוא נותן לה גט גמור משעה ראשונה:

וחכמים אומרים יחזיר. ואע''ג דהתם חיישי לקילקולא חכמים דהכא היינו ר''מ דקסבר בעינן תנאי כפול והכא במאי עסקינן דלא כפליה לתנאיה שלא אמר לה הוי יודעת שמשום איילונית אני מוציאך ואם אין את איילונית לא יהא גט דהשתא הוי גט אפילו אינה איילונית ולא יכול לומר לה כן:

והיא תובעת כתובתה. שהאיילונית אין לה כתובה ועכשיו שנמצאת שאינה איילונית תובעת כתובתה:

שתיקותיך יפה מדבוריך. שיאמר אלו ידעתי שסופי ליתן ליך כתובה לא גרשתיך ונמצא גט בטל ובניה ממזרים והלכה כרבי יהודה:

א''ר יוסי. בבבלי מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני בד''א כשנדרה היא אבל נדר הוא שיגרשנה וגירשה יחזיר דמהו דתימא ליגזור משום דר' נתן דאמר הנודר כאלו בנה במה והמקיימו כאלו הקריב עליה קרבן והאי כיון דקיים נדריה נקנסיה מלהחזיר קמ''ל:

לא אסרו זה. שצריך חקירת חכם אלא מפני זה שאינו צריך דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקולא לפי שאינו יכול לומר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרש דאנן סהדי שאעפ''כ היה מגרשה שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב''ד לילך ולשאול על נדרה אלא מפני שאינו צריך חקירת חכם והבעל יכול להפר אסרו את כלן שלא יאמר אלו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשה וכן הלכה וכת''ק דקאמר סתמא לא יחזיר ואפי' לא ידעו בו רבים:

כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר. דר''מ סבר טעמא משום קלקולא הילכך נדר שאינו יכול להפר אלא שהחכם מתירו הוא דיכול לקלקל את הגט ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה אבל שאינו צריך חקירת חכם אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה לפי שאינו יכול לחלחלה ולומר אלו הייתי יודע כו' שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:

ר' יהודה. סבר טעמא דאמור רבנן המוציא משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר כדי שלא תהיינה בנות ישראל פרוצים בעריות ובנדרים והילכך קאמר נדר שידעו בו רבים עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי וקנסוה ולא יחזיר ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוה:

לא יחזיר. ואפילו נמצאו הדברים שקר או שהנדר בטל שהתירו חכם כדמפרש טעמא בגמ' שמא תלך ותנשא לאחר וימצאו הדברים בדאין ובנדר יתירנו החכם והיא לא תהיה פרוצה בנדרים ויאמר אלו הייתי יודע שהוא כך אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזרים ולפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר עולמית ומתוך שהוא יודע שהוא כן הוא מגרש לה גירושין גמורים ולא מצי תו לקלקלה:

משום נדר. שנדרה והוא אומר אי אפשי באשה נדרנית:

מתני' משום שם רע. שיצא עליה לעז זנות:

תַּנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ. הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם נֵדֶר לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם נֵדֶר וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ וְנִמְצָא נֵדֶר בָּטֵל. אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה הַנֵּדֶר בָּטֵל אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָֽרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וְהַוְולָד מַמְזֵר. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָֽרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגֵרְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי נֵדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם הָיָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגֵרְשָׁהּ. שֶׁהֲרֵי נֵדֶר שֶׁלֹּא יָֽדְעוּ בוֹ רַבִּים הָיָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. לֹא אָֽסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. בְּדִין הָיָה שֶׁאֲפִילוּ נֵדֶר שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם יַחֲזִיר. שֶׁהַזָּקֵן עוֹקֵר אֶת הַנֵּדֶר מֵעִיקָּרוֹ. מִפְּנֵי מַה אֶֽסְרוּ נֵדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם. מִפְּנֵי נֵדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה אטעמא דר''מ קמהדר כלומר בודאי עילה מצא לה ורוצה לגרשה באמת שהיה יכול להפר ולא שייך כאן אילו הייתי יודע כו':

תדע לך כו'. אטעמא דרבי יהודה קאי כדפרישית במתניתין:

בדין היה כו'. כדפרישית במתניתין:

הלכה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע כול'. וְתַנֵּי. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ חֲכָמִים. הַמּוֹצִיא מִשּׁוּם שֶׁם רַע לֹא יַחֲזִיר. שֶׁהֲרֵי הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בָנִים. לְאַחַר זְמָן נִמְצְאוּ הַדְּבָרִים בְּדֻאִים. אָמַר. אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים בְּדֻאִים אִילּוּ הָיָה אָדָם נוֹתֵן לִי בְאִשְׁתִּי מֵאָה מְנָה לֹא הָיִיתִי מְגָֽרְשָׁהּ. וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵירִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם הוּא מְגָֽרְשָׁהּ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ אַף הוּא נוֹתֵן לָהּ גֵּט שָׁלֵם מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' ותני כו'. כדפרישית במתני':

גמ' תני כו'. כדפרישית במתניתין:

משנה: הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁם רַע לֹא יַחֲזִיר מִשּׁוּם נֶדֶר לֹא יַחֲזִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל נֶדֶר שֶׁיָּֽדְעוּ בוֹ הָרַבִּים לֹא יַחֲזִיר וְשֶׁלֹּא יָֽדְעוּ בוֹ הָרַבִּים יַחֲזִיר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם 25a לֹא יַחֲזִיר וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם יַחֲזִיר. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לֹא אָֽסְרוּ זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְגָֽרְשָׁךְ וְגֵרְשָׁהּ וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים שֶׁיַּחֲזִירֶנָּה מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואמר ר' יוסי בר' יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה:

והיא תובעת כתובתה. שהאיילונית אין לה כתובה ועכשיו שנמצאת שאינה איילונית תובעת כתובתה:

משום נדר. שנדרה והוא אומר אי אפשי באשה נדרנית:

מתני' משום שם רע. שיצא עליה לעז זנות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source